שלב מרכזי בחיי נשים

גיל המעבר מוגדר כסוף הווסת. לאחר שחלפה שנה ללא מחזור, אישה נחשבת כמי שהגיעה לגיל המעבר. עבור רוב הנשים, אבן דרך זו מתרחשת בין הגילאים 50 עד 54. עם זאת, זהו תהליך הדרגתי, כאשר ייצור הפרוגסטרון והאסטרוגן פוחת עם הזמן במהלך מה שמכונה טרום-מנופאוזה. ירידה זו בייצור ההורמונים מתחילה בסביבות גיל 45 בממוצע, אך לעיתים יכולה להתחיל הרבה יותר מוקדם. לאורך תקופה זו, המחזורים אינם סדירים ומורגשים התסמינים הלא נעימים הראשונים, בדרגות עוצמה שונות מאישה לאישה. אלה כוללים גלי חום, עור יבש, נשירת שיער, עלייה במשקל, עייפות והפרעות במצב הרוח.

התפקיד העיקרי של השעון הביולוגי

הירידה בהורמונים בגיל המעבר גורמת לתהפוכות מרובות מכיוון שההורמונים שולטים בתגובות רבות בגוף. תהפוכות הורמונליות אלו משבשות את סנכרון המקצבים הביולוגיים, כולל בעור. הירידה בייצור האסטרוגן משבשת את השעון הביולוגי.

לפני גיל המעבר, בבוקר, ייצור האסטרוגן (שהוא קבוע יחסית לאורך היום) והקורטיזול מעבירים מסר לגנים האחראים על השעון הביולוגי שזה הזמן המתאים להפעיל לחות לעור, הגנה נוגדת חמצון, ייצור שומן בעור וכו' – מנגנונים המאפשרים לעור לעבור את היום מוגן היטב מפני נזקים. בערב, שחרור אסטרוגנים, בשילוב עם מלטונין, גורם לגנים הללו להפעיל תהליכי תיקון, התחדשות, סינתזת חלבון וכו'.

בתקופת גיל המעבר, חוסר האיזון בייצור אסטרוגן, קורטיזול ומלנין משבש את השעון הביולוגי, הגוף כבר לא יודע אם להיכנס לשלב ההגנה או התיקון, התאים כבר לא עובדים בצורה מיטבית והכל יוצא מאיזון. זה מה שמוביל להפרעות שינה ועייפות, כמו גם עלייה במשקל, מצבי רוח וגלי חום. העור הופך יבש וחסר אלסטיות. כתמים כהים, קמטים, אובדן מוצקות וסימני ההזדקנות מואצים ומתגברים.

הפתרון של ליראק: שליטה בגנים האחראים על השעון הביולוגי

כדי לספק לנשים מענה יעיל וממוקד לאורך חייהן, ליראק שמה לעצמה מטרה: תכנות מחדש של המנגנונים הטבעיים של העור באמצעות המרכיבים שלו, לפעולה עמוקה וארוכת טווח.

כדי לתקן את השפעות ההזדקנות על העור בתקופת גיל המעבר, ליראק יצרה סנכרון מחדש של מקצבים ביולוגיים, לתוצאה ארוכת טווח.